היום אני מלווה גברים ונשים שרוצים להשתחרר מהרגלים שכבר לא משרתים אותם.
אבל פעם?
פעם הייתי הילדה הקטנה שמגניבה סיגריות מהמגירה של אבא.
הייתי בת 11, סקרנית, רואה את המבוגרים מסביבי מדליקים, שואפים – ומרגישה מבפנים שאין לי ברירה אלא לחקות.
רציתי להרגיש שייכת. להיות “גדולה”.
וזה עבד.
אבל רק לרגע.
כי מהר מאוד זה הפך להרגל.
והרגל… הוא לא חבר. הוא לוכד.
ניסיתי להפסיק – בכל דרך שיכולתי לחשוב עליה. בכנות, רציתי.
אבל כל ניסיון החזיק כמה ימים… ואז התרסק.
עם הזמן התחלתי להרגיש משהו כבד בפנים.
הייתי חיה בפיצול – מצד אחד ילדה עם חלומות, אהבה, רצון לחופש.
ומהצד השני – ההרגל. שמתחפש לידידות. שמתיימר להרגיע.
כל פעם שניסיתי להפסיק – הפחד עלה.
הרגשתי חשופה, שברירית. ולא העזתי להודות בזה.
הסתרתי. שיקרתי.
אפילו כשהכרתי בן זוג שלא הסכים עם העישון – ניסיתי להפסיק בשבילו. נכשלתי.
גם מולו. גם מול עצמי.
ואז, כשסוף סוף כן הצלחתי – חשבתי שניצחתי.
לרגע, באמת האמנתי שיצאתי מזה.
אבל האמת?
זה לא היה חופש.
זה היה דחף בתחפושת.
הגוף אולי הפסיק לעשן – אבל בפנים?
הדחף רק התחבא.
והפחד, הבדידות, הריק – עדיין היו שם.
רק בלי סיגריה ש”תכסה” אותם.
שאני לא מכורה לסיגריה.
אני מכורה למה שהיא נותנת לי להרגיש.
ופתאום, כל הניסיונות להיגמל התחילו לקבל הקשר אחר.
לא נלחמתי בהרגל – נלחמתי בעצמי.
לא הבנתי מה באמת עומד מאחורי הדחף.
ומשם, התחיל המסע האמיתי.
לא אל ההרגל – אלא אל הלב.
אל המקום הרגשי שבתוכי, שכל השנים רק ביקש שיראו אותו.
במהלך השנים התמסרתי ללמידה:
עברתי הכשרות ב־NLP, טיפול רגשי, CBT, ושיטות גמילה מתקדמות.
אבל יותר מהכול – למדתי להקשיב.
להקשיב למה שמסתתר מתחת:
הכאב של הילדה ההיא.
הצורך בשייכות.
הבדידות.
הקול הפנימי שביקש איזון – לא שליטה.
וכשהתחלתי להבין את זה, גם הדרך החוצה נעשתה ברורה יותר.
לא עוד שיטה ש”נלחמת” בהתמכרות,
אלא תהליך שמרפא את המקום שממנו היא בכלל נולדה.
וכל אחד מהם חיזק אצלי את אותה אמת פשוטה:
זה לא אתה. זה לא את.
זה ההסבר שלא קיבלתם.
פגשתי גברים ונשים מכל תחום – מעשנים שמאסו בריח ובעייפות, אוכלים רגשיים שקמים עם רגשות אשם, מכורים להימורים, לאלכוהול, לקנאביס, לפורנו…
וכל אחד מהם הגיע עם אותה תחושת כישלון:
“ניסיתי הכול.”
“כנראה שאני חלש.”
“שום דבר לא מחזיק.”
אבל זה לא חוסר כוח רצון.
זה חוסר הבנה של הדחף.
וברגע שמבינים אותו – באמת, לעומק – הכול משתנה.
היום, השיטה שפיתחתי מבוססת על מה שעבד בשטח:
🟣 תהליך רך אך עמוק.
🟣 מבוסס על כלים רגשיים וניסיון מקצועי של שנים.
🟣 מותאם אישית – לאדם שמולי, ולא רק ל”הרגל” שלו.
וכשהשינוי הזה קורה – הוא לא רק בהתמכרות.
הוא באיך שאתה מרגיש עם עצמך.
ביחסים. באנרגיה. באמונה שזה אפשרי.
בשיחה קצרה ודיסקרטית עם אנה, נבין יחד:
מה בדיוק עובר עליך, מה מחזיק אותך במקום,
ואיך אפשר להתחיל תהליך גמילה שמתאים בדיוק למי שאתה/את.
הכל נעשה בפרטיות מלאה.
אין התחייבות – רק שיחה אמיתית בין שני אנשים.
אני מאשר כי אנה בגון ושותפיהם יהיו רשאים לשלוח לי דיוור שיווקי בכל אמצעי.